<h1>רבינו ירוחם מישרים נ"ג ח"ב</h1>
<h2>דף כט:</h2>
הודאה בפני שנים וצריך לומר כתובו ולאימלוכי ביה אם יכתבו אפילו אמר כתובו שמא אינו רוצה שיכתבו שיחזור כמו מלוה בשטר. וכתב הראב"ד שאם הודה בפני עד אחד אינה הודאה כלל ויכול לומר משטה אני בך ואם הכחיש העד לא מישתבע אם מחייבו שבועה דאוריתא מחייבו בתרא. והרמב"ם כתב כי יועיל כמו עד אחד דעלמא והביא ראיה מירושלמי דסנהדרין וכן כתב הרא"ש דכיון שאמר לו אתה עד והלה שותק נתכוונו שניהם שיהיה עד. מנה יש לך בידי והלה אומר ודאי אינך חייב לי כלום אף על פי שלא מחל לו פטור הלוה אף על פי שיודע בודאי שהוא חייב לו ולא הוי מחילה בטעות דכיון שאמר לו אני חייב לך היה לו לשים אל לבו ולדקדק ולא עשה כן אלא בודאי אינך חייב (לו) [לי] מחל לו בלב שלם בתרא.
